סדר טו בשבט
סיור שקדיות בטו בשבט
סדר טו בשבט
סדר טו בשבט מגדיר למעשה את מהות חג הטו בשבט, שהיא למעשה חגיגת הטוב אותו מעניקים לנו העצים במהלך השנה, ולכן אנו ממלאים את שולחן החג בכל טוב פירות הארץ.
סדר טו בשבט כולל בתוכו אכילה של שלושה סוגים של פירות: הראשון כולל פירות בעלי קליפה שזורקים אותה: כמו לדוגמא בננה, תפוז וכן הלאה, פירות אלו מסמלים את תחום העשייה בחיינו. בסוג השני נכללים פירות שאוכלים את כל הפרי מלבד הגרעין: כמו לדוגמא תמר, משמש וכן הלאה, פירות אלו מסמלים את תחום היצירה בחיינו. ואילו בסוג השלישי האחרון נכללים פירות שאוכלים בשלמותם: גם את בשר הפרי, גם את הקליפה וגם את הגריעינים. בין פירות אלו ניתן למצוא תנאה וכדומה, סוג זה של פירות מסמל עבורנו את תחום הבריאה בחיינו.
סדר טו בשבט, כמו כל דבר בדת היהודית כולל גם שתייה של יין, וגם כאן שותים ארבעה כוסות המסמלים את ארבעת עונות השנה, כאשר לכל כוס יין יש את הייחודיות שלה אל מול שינויי מזג האוויר בכל אחת מבין עונות השנה. כוס ראשונה: כוס של יין לבן בלבד והיא מסמלת את עונת הסתיו. כוס שנייה: כוס יין לבן עם מעט יין אדום והיא מסמלת את החורף. כוס שלישית: חצי כוס יין לבן וחצי כוס יין אדום, השילוב הזה בין היין הלבן לאדום מסמל את עונת החורף. כוס רביעית : כוס שלמה של יין אדום המסמלת כמובן את עונת הקיץ החמה.
סדר טו בשבט כפי שאתם יכולים לקרוא איננו כולל פירות יבשים, אלא פירות טריים מתנובת הארץ. אם כן, מדוע אנו אוכלים פירות יבשים בחג טו בשבט (אפילו בכמות גדולה יותר מהפירות הטריים)? אם כן, אכילת פירות יבשים הוא מנהג שהגיע אלינו מהגולה. מדוע? מכיוון שחג טו בשבט משמעותו הוא חגיגת פירותיה של ארץ ישראל, אך כיצד ניתן להעביר פירות מארץ ישראל לארצות הגולה מבלי שירקיבו? בדיוק כמו שהשתרשר ייבוש הדגים והבשר בקרב הימאים, גם את הפירות נאלצו לייבש כדי שישרדו את המסע הימי הארוך מארץ ישראל ועד לארצות הניכר, ובדיוק משם הגיע המנהג.
סדר טו בשבט חוגג את התחדשות הטבע, כך שלמרות שאכן פירות יבשים הם מתוקים וטעימים, בהחלט רצוי שהחגיגות בארץ ישראל יכללו פירות טריים המסמלים באמת את הטוב שיש לנו כאן ואת ההתחדשות של הטבע ולא פירות מיובשים. חג שמח!
1 thought on “סדר טו בשבט”
Comments are closed.